פונות אליי נשים רבות שנמצאות בקשרים שמביאים להן טלטלה בחיים. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר התחייבות של אחד הצדדים, לרוב הגבר, מה שגורם לתחושה של אי יציבות והרבה ספק. הן מנסות להתקרב אבל הוא מתרחק, ואז שוב מופיע וכובש אותן, וחוזר חלילה. הן שואלות מתוך תחושה קשה, לעתים של כישלון ודחייה – כיצד נכון להן לפעול אל מול אותו גבר?
ישנם קשרים שנגמרים כפי שהתחילו, ברוח סערה, ואילו אחרים יכולים להימתח על פני שנים. כל מקרה לגופו, לכן לא ניתן לקבוע מהו פוטנציאל הקשר לפני שמנתחים את כל הפרטים. גם אחרי ששמענו את כל הסיפור, צריך לקחת בחשבון שיש הרבה הפתעות בחיים; גבר לא מתחייב יכול להתאהב ברגע ולשנות את גישתו. אישה בעלת נטייה תלותית או חרדתית, יכולה להחליט שהיא מאסה בהמתנה לאחד, ובאופן בלתי צפוי למגנט את אהבת חייה (כמובן שהתסריט יכול להיות הפוך).
העבודה שאני לרוב עושה עם המטופלת היא ראשית להפנות את כל תשומת הלב חזרה לעצמה. הצעד השני הוא לשקף עבורה גם את הצד החיובי של אותו דפוס; יש בה רצון אמיתי להתמסר, לייצר מחויבות ולתת את המתנות במערכת זוגית מפרה. רק שהמציאות לא מאפשרת לה לעשות זאת, מה שיוצר את הקונפליט שהביא אותה מלכתחילה לקבל ייעוץ.
בנקודה זו חשוב להבחין במנגנון הפנימי והלא–מודע שמושך פעם אחר פעם גברים שמתקשים להתחייב לה. הדפוס שנוצר פעמים רבות הוא שכל צד בקשר בוחר בקיצון אחד ואוחז בו בקנאות; ככל שהגבר מסרב להתמסר כך היא תחשוק בו עוד, ותפעיל את כל המניפולציות שבארגז הכלים שלה על מנת ״ליישב״ אותו ולגרום לו להתאהב בה. אז היא מגלה שוב ושוב שהטקטיקה שלה רק מחמירה את המצב ומרחיקה את הגבר עוד, מה שמשאיר אותה מתוסכלת ומאוכזבת.
אני לא שופט את ההישארות שלה בקשר משום שאני מתחשב בעובדה שאולי קורה כאן משהו שהוא גדול יותר ממה שהפרספקטיבה הנוכחית שלה מאפשרת לה לראות, מה גם שהניסיון האישי לימד אותי שישנם תהליכים שלוקחים זמן, וזה לא דבר שלילי בהכרח. שני אנשים מתמגנטים אחד לשני כדי ללמוד ולהתפתח, וכל ניסיון, כואב ככל שיהיה, מקרב אותנו יותר ויותר לאמת הפנימית של עצמנו. מה שנראה כקטסטרופה זוגית יכול להתגלות עם הזמן כסיפור אהבה מוצלח, מלבד כמובן כל מה שכרוך בהתעללות מסוג כזה או אחר. ואולם, כעת היא נמצאת במשבר עמוק, לכן אני מברר עד כמה העולם הפנימי שלה מושלך על אותו גבר. אני מאמין שכשאנו מוצאים את השורש לסבל, הוא הופך ברור ופתיר יותר.
מה בתוכה ממגנט יחסים לא מחויבים?
איזו אמונה ״יושבת״ בתת מודע שלה שמכתיבה לה מציאות כזו?
ממה היא עצמה מפחדת?
נניח שהפחד המודע שלה הוא לא להיות נאהבת או נטושה, ייתכן שישנו פחד עמוק יותר שמהדהד עם הפחד של בן זוגה, למשל פחד מהתחייבות/התמסרות/אינטימיות. במקרה כזה לרוב אחקור את היחסים עם ההורים, ובפרט עם האבא (או עם האם במקרה של גבר) שלא נתן מענה מספק ויצר תחושה של אי–רצף רגשי אצל הילדה. ובמקרה הגרוע, אב שנטש את הבית או שנפטר בטרם עת.
כשחושפים את הבמאי שמנהל את כל ההצגה מאחורי הקלעים, הלא הוא התת–מודע, קל יותר לשחרר ולהירגע לתוך התהליך. כשצד אחד מצליח לצאת, ולו לרגע קטן, מהלופ האוטומטי שנקבע מראש על ידי אותו במאי פנימי, יש סיכוי לגילוי משמעותי בקשר.
אותה אישה מגלה, שכשהיא לוקחת צעד אחורה, אפילו מבחינה אנרגטית, הגבר ששמר על נתק פתאום יוצר קשר. אז היא יכולה לבחור במודע האם נכון לה לתת צ׳אנס ליחסים או שעצם השחרור הביא אותה לתובנה שהיא למעשה מחפשת משהו אחר. מה שבטוח, היא מבינה כעת את הדפוסים שניהלו אותה עד כה, לא רק בקשר הנוכחי, אלא בכל הקשרים הזוגיים שלה עד כה.
מכאן הדרך ליצירת קשר משמעותי הופכת ברורה ובהירה יותר.
