אנו עשויים לבקש הדרכה של הילרים שונים, אבל אפילו המרפא הטוב ביותר בעולם לא יכול לעזור לאדם שלא מעוניין לשפר את עצמו. לעתים קרובות מחלה, תחושת תקיעות, או חוסר מרוצות משרתים לנו משהו, וזה באחריותנו לפצח מה עומד מאחורי הדפוסים הללו. אנו יכולים להשתמש בהדרכתו של מטפל, כל עוד אנו לוקחים אחריות מלאה על השינוי אליו אנו שואפים
לא כל האנשים המבקשים ריפוי רוצים להירפא.
הם מספרים לעצמם ולמטפל שהם מעוניינים בכך, אבל התת–מודע שלהם הוא זה שנותן את הפקודות. בין אם זו מחלה פיזית שהם סובלים ממנה או כל מצוקה אחרת שמונעת מהם להיות מאושרים, מנגנון ההגנה שלהם הוא כל כך חזק שהוא יכול לחסום או להתנגד לכל ידע חדש שעשוי לעזור להם להחלים.
ביטוי אחד למנגנון זה הוא החיפוש המתמיד אחר דמות "יודעת כל" שיכולה להציל ולפתור את כל הבעיות, ורצוי במהירות האפשרית.
המתייעץ נראה להוט ”לתקן״ את הבעיה שלו אבל אין לו שום רצון אמיתי להתאמץ עבור הצלחת התהליך; הוא מבקש שהמטפל יעשה הכל בשבילו, שיקיש באצבעותיו וכל מצוקותיו יפתרו.
פעמים רבות דפוס זה קשור להורה חסר (חוסר פיזי או רגשי) במהלך הילדות. חוסר בדמות אחד ההורים, אם לא הובא למודעות וטופל כראוי, מאוחר יותר, עלול להביא לקשיים ביחסים ולתחושה כללית של ערך עצמי נמוך.
ישנו משקל רב לתרבות ולמסורת בה האדם גדל בה, שיקבעו בין היתר גם את האופן שבו הוא יפנים וינתב את החוסר בדמות אבהית או אמהית.
אם הוא התחנך בסביבה דתית, הוא כנראה יחליף את ההורה החסר עם ישות אלוהית, ממנה הוא יוכל לקבל את אהבה נטולת תנאים שכה חסרה לו.
במקרים אחרים, הן בתרבויות דתיות והן בחילוניות, הוא עשוי להקרין את הצורך שלו על מטפלים והילרים שונים שיספקו לו את ההדרכה והתשובות להן הוא זקוק.
הכל טוב ויפה, אמונה היא תרופה מעולה עבור בעיות ומצוקות רבות.
ואולם, כאשר החיפוש אחר תשובות מבחוץ הופך כרוני, זה אומר שהאדם פסק מלקחת אחריות על החלמתו. אם הוא באמת רוצה לפתור את הבעיות בחייו, הוא מוכרח להתמודד עם העבר והכאב שהוא מביא.
אף אחד לא יכול לרפא אותנו חוץ מעצמנו.
זו מתנה יקרה להחזיק באמונה רוחנית ובידיעה שישנו כוח גדול יותר מאיתנו, בעזרתה אנו מתרגלים צניעות ומביעים הוקרת תודה כלפי היקום המדהים שבו אנו חיים.
ואולם, עלינו לוודא שאנחנו מבינים את התפקיד שלנו במשחק החיים שבו כל אדם הוא השתקפות של היקום כולו, והבורא של מציאות חייו.
אל מול הקוסמוס האינסופי, אנחנו רק גרגר בחול, אבל גם גרגר בודד מכיל את הידע של כל האוקיינוסים על פני הפלנטה.
הצעד הראשון כדי להשיב את האיזון לחיינו יהיה לסגת לתוך עצמנו כדי למצוא את המרכז הפנימי שיודע מה הכי נכון עבורנו.
הצעד השני יהיה לקחת אחריות על הנסיבות, להבין כי המצב הרגשי שלנו הוא שיוצר את המציאות הנוכחית.
הצעד השלישי יהיה להתמקד בהוויה שהיינו מעוניינים להנכיח, ולהתמזג איתה לחלוטין, אפילו אם זה מרגיש מזויף בהתחלה. אז, לבחון כיצד המציאות משתנה מול העיניים שלנו.
