מתי רצון מייצר מציאות מיטיבה ומתי הוא מביא לתסכול ואכזבה? מהם הרבדים השונים של חיבור לרצון ומהם השלבים כדי לייצר את המציאות שאנחנו רוצים?

על כל רצון מודע שלנו מתחבא הצד ההפוך שלו, הלא מודע.
כשמישהי מצהירה שהיא רוצה זוגיות וזה לא קורה, זה אומר שמקונן בתוכה רצון הפוך שלא רוצה זוגיות. לרצון הנגדי יהיו טענות יותר חזקות משום שהוא מייצג החלק הביולוגי שבנו; תפקידו להגן עלינו מפני סכנות ולהשאיר אותנו בחיים.

לרבים אינטימיות משמעה סכנת חיים משום שבעבר התרחשו אירועים שאישרו את האמונה הזו. עבור ילד, החוויה של פגיעה ונטישה, שוות ערך למוות. אמנם מוות רגשי אבל עבור הנפש אין כל הבדל.

עולם פנימי = עולם חיצוני

כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים זו הזדמנות להתבונן פנימה ולבחון מדוע זה לא קורה. נקודת ההנחה הראשונית היא שהעולם הפנימי שלנו מעצב את מציאות חיינו, לטוב ולרע. רצון הוא רק הזרע הראשון שנטמן באדמה, לאחר מכן הוא דורש טיפוח והשקייה. זה השלב שרבים ״נופלים״ בו, לא משום שהם לא מתמידים או לא רוצים מספיק, אלא שהחלק הנסתר לא מבורר עד הסוף – והוא החלק שמנהל את ההצגה.

האם היקום ידידותי?

נקודת ההנחה השנייה היא שהיקום רוצה בטובתנו. נכון, זו אמונה שאינה מבוססת על משוואה מדעית, אבל אם מתנסים בה מספיק זמן, על בסיס של התנסות וחוויה, מגלים שהיא יכולה להיות אמת שהופכת למצע עליו כל חוויות החיים יושבות. אבל כאן יש נקודה קריטית שמוכרחים להבין: מכיוון שהיקום הוא חלק מאיתנו ואנחנו חלק ממנו, הוא לא יכול לפעול כנגדנו. המחשב הקוונטי העצום שמכוון את הדברים ויוצר ניסים לא יכול ליצור נסיבות שיביאו לנו את מה שאנחנו טוענים לרצות בעוד שבתוך תוכנו אנחנו מפחדים מלקבל את מושא הרצון.

נחזור לדוגמא על הזוגיות: לא יעזור לנו אם נשב ונזמן את הבן.בת זוג המושלמים, עם כל הרשימות מכולות בעולם. אם יש בנו חלקים שמתנגדים להיות בקשר אינטימי מכל מיני סיבות היקום לא יתערב ויביא לנו משהו כנגד רצוננו. מה שכן, הוא יביא התנסויות שתואמות את הרצון הפנימי. פחד ממחויבות ימגנט בני זוג לא מתחייבים, פחד מאינטימיות ימגנט בני זוג לא אינטימיים, פחד מהורות ימגנט בני זוג שאינם מעוניינים להביא ילדים וכן הלאה.

כל התנסות היא מתנה

המגנוט הזה, שעל פניו נחווה כמו עונש, הוא למעשה המתנה של היקום. זו הדרך שלו להגיד לנו – ״תראה, זה הרצון שלך, הבאתי לך מה שביקשת״. דרך התנסויות חוזרות ונשנות במה אנחנו לא רוצים, אנחנו מגלים את מה אנחנו כן רוצים. דרך ״הלא״ לומדים את ״הכן״.

אנחנו ממגנטים ניסים בקלות כשהכן הוא באמת ״כן״; כשאין רצון נגדי שסותר את מה שמבקשים במודע, ואז היקום מחבר בין אלמנטים בעיקרון של דומה מושך דומה.
״כשהתלמיד מוכן, המורה מופיע״, או במילים אחרות כשישנה הלימה אותנטית בין הפנים לחוץ החלום מתגשם כמו יש מאין. אולם בפועל הייתה כאן עבודה פנימית של בניית היסודות הנכונים והחזקים כדי להכיל את המתנה החדשה.

להיות ברי-מזל אומר להסכים להתמודד עם פחדים, להסתכל להם בעיניים, להבין שמציאות פנימית היא כל מה שיש, ומשם לבקש – ואז לשחרר ליקום שיעשה את השאר.

השלבים של יצירת מציאות:

1.התעוררות למציאות פנימית.
2. דיאלוג עם פחדים שחוסמים שפע
3. ויתור על פנטזיות וקבלה של המציאות כפי שהיא
4. הבנה שהיקום ידידותי ורוצה בטובתנו
5. בקשה
6. שחרור
7. אמונה

ויתור על פנטזיות

סעיף 3 הוא שלב קריטי משום שאנחנו משוכנעים שאנו יודעים מה הכי טוב עבורנו, אבל כשאנחנו באמת משחררים ליקום הוא מביא הפתעות שלא חלמנו עליהן אפילו, ושם הניסים האמיתיים מתרחשים. לכן מומלץ לשים את האנרגיה על מה היינו רוצים להרגיש ולחוות, ופחות על הסעיפים הספציפיים שמרכיבים את תמונת החזון שיש לנו בראש.

רוב התפילות של האדם הן על מנת להשלים אצלו חוסרים, למלא צרכים. וכך נראים חייו; מה שתואם את צרכיו נשאר ומה שלא – הולך. אבל אין גדילה רוחנית במקום הזה, האדם נותר כילד נרקסיסט שרק ממתין שהסביבה תשרת את רצונותיו. ההתמרה מתרחשת כשהאדם מתחיל לבקש לטובת הגדלת העצמי שרוצה לתת לאחר. האדם המפותח מבין שרק דרך נתינה הוא ירגיש טוב לגבי עצמו ושהאושר שלו תלוי בכך.

כשאתם מתחברים פנימה, דמיינו איך ולאן הייתם.ן רוצים לגדול כדי שיתאפשר לכם להיות בנתינה גדולה יותר מזו הנוכחית. תבקשו למגנט מצבים שיפתחו את הלב עוד, שיביאו לחיבורים חזקים ואינטימיים יותר, בואו נבקש עוד אומץ להתמודד עם הפחדים בדרכנו לעוד ועוד שפע.