לא מעט מחקרים מוכיחים כי האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו ואת העולם סביבנו יכול לשנות באופן דרמטי את חוויית חיינו כולה. התנהלות מסוימת עלולה להוציא אותנו ממעגל השפע, ואילו אחרת תעודד זרימה חיובית בחיים. מדור זה עוסק במושג שפע במובן הרחב שלו ובדרכים לפתוח את עצמנו למתנות של היקום

בדרך כלל, האסוציאציה הראשונה שלנו בהישמע המילה "שפע" היא כסף. כולנו רוצים להרוויח יותר, וחלקנו אף שואפים להיות עשירים ומסמנים את הרווחה הכלכלית כמטרה נעלה. אחרים שמים את הזוגיות או את המשפחה בראש סדר העדיפויות וחותרים להגשימן כדי להרגיש שלמים. ואולם, שפע הוא הרבה מעבר לתחום חיים כזה או אחר.

הלב השופע

במובן הרחב אפשר להגדיר "שפע" כ"כל מה שיש, כל מה שקיים". היקום עשוי מאינסוף פרטים שהעין האנושית אינה יכולה לתפוס. הטבע שמרכיב את העולם שלנו הוא כה יפה ועצום, עד שראיית חלקיק מזערי ממנו נחשבת לזכות גדולה.

אנחנו חלק ממערכת קוסמולוגית ואקולוגית שפועלת באופן אינטליגנטי ומדויק על כל הברואים באשר הם, והרגעים שבהם אנו עוצרים כדי להפנים עובדה זו הם רגעי חסד יקרים מפז. או אז אנחנו מתמלאים בתחושה שמציפה אותנו מכף רגל ועד ראש, הלב נפתח והמחשבה שקטה, ובפנים מקננת ידיעה שאנו בני מזל. ג'ק קורנפילד כותב בספרו "הלב הנבון":

"הגשמה כזו הולכת הרבה יותר רחוק 'מתודעה של שפע' כפי שמנסים לטפח בנו ספרים וסדנאות, שבהם מעודדים אותנו לדמיין מכוניות מפוארות, טירות רחבות ידיים וחשבון בנק מתפקע ממזומנים. החיפוש אחר שפע כזה, אף שהוא מוצג באצטלה רוחנית, אינו אלא השתקפות מגבלות, המשך של תחושות המחסור. הלב השופע באמת שלם כמות שהוא. הוא מכיל בשמחה את העולם כולו, על שמחותיו וצערו, עם הרווח וההפסד, עם האצילות והאנוכיות שבו".

לצאת מהלופ

כשאנחנו שקועים עמוק בשגרת חיינו, קשה לנו לעתים לעצור את מעגל המחשבות הפוקד אותנו. אנו כמו כלואים בתוך חדר סגור ללא חלונות, ובהתאם לכך מידת הסבל שאנו חווים. פעמים רבות המחשבות הן סוג של הסחות דעת שמרחיקות אותנו מהרגש הכואב שנמצא מתחת לפני השטח ושאנו חוששים לגעת בו. ייתכן שבשביל לקיים איתו דיאלוג נזדקק לתמיכה חיצונית של חבר או מטפל, בעוד אחרים מוצאים את תרגול מדיטציית הקשב כתרופת פלאים ליציאה ממצבים סבוכים וככלי עזר נפלא לדיוק עצמי.

חוויית התקיעות, בין אם מקורה ברגש או במחשבה, היא הגורם העיקרי שחוסם את השפע ומונע ממנו להיכנס לחיינו. היא ההתנגדות שלנו לכאב שיוצרת את התקיעות, ולא הכאב עצמו. כשאנחנו מסכימים להתמסר גם לתחושות קשות, אנו נהפכים לנהר של רגשות שזורם בחופשיות באין מפריע. וכמו הנהר, שמקבל את המים מהים ללא כל שיפוט וסינון, כך אנחנו נהפכים למכל של שפע אינסופי.

"הסבל האישי שלנו מצטמצם", אומר קורנפילד, "אבל המודעות שלנו לצער ולכאב בעולם מתחזקת. לבנו נפתח ואנו מרגישים מחוברים לכל הדברים".

בדיקה לעומק

פעמים רבות אנחנו שואפים להגדיל את השפע שלנו באמצעות ריבוי פעולות; אנחנו רוצים יותר כסף ולכן עובדים קשה יותר, אנו משתוקקים לזוגיות ולכן מרבים לצאת לדייטים וכדומה. בחלק מן המקרים אנו מגלים שהאנרגיה שלנו אוזלת ושהתסכול גדל, והתוצאה המיוחלת הולכת ומתרחקת. הסיבה העיקרית לכך היא שלא עשינו את העבודה הפנימית טרם השקענו בפעולות חיצוניות.

אנחנו עדיין חשים משוללי שפע, ומכאן שהגדלת העשייה תגדיל אותה תחושה בהתאם. נכון שבלי עשייה דברים אינם זזים, אבל החוויה הפנימית בזמן הפעולה חשובה יותר מהפעולה עצמה.

תחילה עלינו להתמיר את המצוקה הפנימית ורק אז לגשת לעשייה, וייתכן שנגלה כי נדרש מאיתנו הרבה פחות מאמץ ממה שחשבנו. מנגד, אם איננו מצליחים לשנות את נתיב הרגש, פעולה עדיפה על 'ישיבה על הגדר', שלעולם תחריף את הייאוש ואת תחושת החוסר אונים.

אולי זהו המקום גם להבחין בטיב הרצונות שלנו; עד כמה אנו מכורים למושא רצוננו ותלויים בו, אם בלעדיו חיינו ריקניים. אם אכן זהו המצב, עלינו לבדוק לעומק מה מניע אותנו לעשות פעולות מסוימות, מדוע אנו מביעים רכושנות, חוסר סיפוק או כפייתיות כלפי דבר מה ומה תפקידו בחיינו. פעמים רבות יתברר כי מקור הסבל שייך באופן זה או אחר להיעדר ערך עצמי. לכן, רצוי שנטפל בשורש הבעיה במקום לחפש לה פתרון בחוץ. לעומת זאת, כשאנו חווים ערך עצמי גבוה בתחום מסוים, קל לנו להתמסר בנדיבות לאנשים ולמשימות רלוונטיים, אנו מתנהלים באדיבות ובגמישות וחווים שמחה בעשייה – שם השפע מתמגנט בעיקרון של דומה מושך דומה, ומרחיב את עצמו ללא מאמץ מיותר וסיזיפי.

הכרת תודה

ההתכוונות החזקה והטהורה ביותר למגנוט שפע היא הכרת תודה. בכוחה של שיחה עצמית חיובית להעלות את התדר הפנימי גם במצבים קשים, ליצור מציאות ולשנות דפוסים. אותו עיקרון מתרחש כשאנו מכירים תודה על השפע הקיים בחיינו ומוקירים אותו.

במקום להתלונן על מה שחסר, אנו משדרים מסר ברור למוח שטוב לנו, מה שירחיב את הלב ויעניק תחושה טובה בכל הגוף. גם אם איננו מאמינים למה שאנו אומרים לעצמנו, אותה השפעה עדיין תעבור הלאה ותרגיע את כל המערכת. ככל שנתמיד בתרגול זה, כך נאמין יותר ויותר לכך, משום שהגוף ישדר לנו שזוהי האמת.

הכרת תודה נטולת ציפיות מטבעה, ואין בה כל בקשה לעצמנו. נהפוך הוא, זהו הרצון הפנימי שלנו להעניק בחזרה ליקום. ואולם, אין לנו באמת דרך להעניק חזרה ליקום משום שהוא אינו זקוק לדבר מאיתנו.

במצב של הכרת תודה אנו חוברים לשפע הכללי המקיף אותנו בכל רגע ורגע ומחליטים לשים עליו דגש. אין זה חייב להיות אובייקט או אדם ספציפיים; אפשר גם לשים לב לטוב ככלל, כהוויה. בפועל, אנו "מיישרים קו" עם השפע סביבנו ו"נדבקים" בו. התבוננות בטבע, למשל, מזכירה לנו בקלות ובפשטות שהחיים די יפים ושמה בפרופורציה את גודל הבעיות שלנו אל מול כוחות הטבע האדירים.

עיקרון זה עובד על כל תחומי החיים. למשל, כשאנו מבקשים למצוא בן זוג, ראשית עלינו ללמוד ליהנות מה"לבד" שלנו על כל פניו ולחוש הכרת תודה על החופש הבלתי מוגבל העומד בפנינו ועל היכולת לעשות ככל העולה על רוחנו. או אז, אחרי שנחוש שמחה אמיתית מעצם היותנו רווקים – יהיה מקום לפרטנר האידיאלי להגיע ולהמשיך למלא את חיינו בטוב.

ואולם, אחרי שבורכנו בשפע חדש, העבודה הפנימית אינה מפסיקה אלא מתגברת. עלינו לראות בלמידה החדשה שמתאפשרת בזכות הקשר זכות ומקפצה להתפתחות, גם אם זה רחוק ממה שאנו מרגישים בימים מסוימים. כלומר, המטרה אינה לקבל דבר מה מהיקום, אלא להתפתח בזכות המתנות שאנו מקבלים. אמנם המתנה מוענקת בחינם, אבל בידנו להפוך אותה לזהב טהור.

קידה לחיים

כשאנחנו קדים קידה לחיים, אנו מפתחים ענווה אל מול אנשים ומצבים. קל לנו יותר להתייחס בחמלה ובסליחה לעבר שמתעקש לרדוף אותנו, ועל ידי כך לשחררו. אנו מגלים מגדלור פנימי שמוביל אותנו לאן שאנחנו צריכים להגיע. חלקנו מאמינים שיש כוח גדול מאיתנו שמנהל את כל מה שקורה סביבנו. אמונה זו, שהיא לאו דווקא דתית ביסודה, אינה מורידה מאיתנו אחריות למהלך הדברים. נהפוך הוא, באחריותנו להרפות ממה שגורם לנו לסבל ולהשקיע במה שגורם לנו ולאהובינו לתחושה טובה. הקושי להתחבר לשם מופיע בימים שבהם הכול נראה שחור ומייאש, אבל דווקא אז כמה דקות של הכרת תודה יכולות לחולל שינוי ולעשות את כל ההבדל בין חוויית מחסור לחוויית שפע.

משפטים מקדמים יכולים להיות בסגנון: "אני אוהב לדעת שאני חלק ממשהו גדול ממני", "אני אוהב את הידיעה שכל מה שקורה לי בחיים הוא לטובת מטרתי העליונה גם אם איני יודע מהי", "אני סומך שכל מה שמגיע אליי מפתח ומצמיח אותי" או "אני אוהב להתחבר לשפע של הטבע סביבי ולהתפעל מיופיו". כל אחד יכול לנסח משפטים אישיים שמדברים בתדר של לבו. אל תשכחו להודות לעצמכם על הרגע שאתם מקדישים לחיבור.

הנה שיר שכתבתי, המבטא דברים אלה:

"כשהלב חומל

השפע נכנס

כשהלב פתוח

התחלואות נרפאות

והאמת נותרת בעינה".

פורסם במגזין ״חיים אחרים״, גיליון נובמבר 2017.