סמדר (שם בדוי) הגיעה אלי כדי לברר את תחום הזוגיות בחייה, או יותר נכון את היעדר הזוגיות. היא בת 40 וצמאה לקשר משמעותי. היא כבר עייפה מהניסיונות הכושלים, מהגברים הבלתי מתחייבים ובכלל מהלחץ החברתי להקים משפחה. החלטתי לקחת אותה למסע בשורשי הזמן, אל עבר מקור הפחד שמנהל אותה מבלי ידיעתה.

היזכרות עמוקה (תרפיה בשחזור גלגולים) מאפשרת לנו לשחזר טראומות מיחידות חיים אחרות, לחוות אותן בשנית אך הפעם – לשחרר אותן אחת ולתמיד. לאחר בירור מעמיק יותר של אמונות חבויות על יחסים, הורות וילדים אנחנו מגלים שמאחורי הרצון הגדול של סמדר מסתתר פחד משתק.

לא פעם אנו מוצאים, לאחר תהליך של קילוף וחשיפה, כי מאחורי משאלת לב גדולה של המטופל מתחבאת אמונה שאומרת ההיפך. למשל: ״אני מאוד רוצה זוגיות ומשפחה״. והתת מודע אומר: ״זוגיות ומשפחה זה בית הכלא הכי גדול שלי״.

להן סיכום תימלול המסע:

״אני רואה את עצמי בלב שממה מדברית (אולי בגלל זה אני לא אוהבת מדבר). בחוץ מזג אוויר צהבהב, יבש, חם ויש רוח לא נעימה שזורקת חול בפנים, קשה לנשום. אני מכבסת במעין גיגית מחימר. מסביבי משהו כמו 10 ילדים, עושים רעש, רצים, מבלבלים לי את המוח. ואני מותשת!! מותשת! דואגת מאיפה להביא אוכל. אני בת 25 אבל נראית כמו בת 45-50.

אחורה בזמן אני רואה את עצמי צעירה, אולי בת 15, חיתנו אותי עם גבר מבוגר ממני בהרבה, שרק רצה לעשות סקס כל יום וכפה את עצמו עלי. ולא הפסקתי להיכנס להיריון. אני מבינה שכל ההריונות זה מהכפייה המינית. אז מתישהו, בילד ה- 10 או ה- 12 הייתי כבר יותר חזקה וסירבתי לעשות איתו סקס. הוא נהיה אנטיפתי, שתה הרבה ובשלב כלשהו נטש את הבית כי הוא לא קיבל את מבוקשו. נשארתי לבד לפרנס את כל הילדים, לא היה אוכל, בקושי מים. קרסתי מרוב דאגה ועבודה, לכבס, להאכיל , לטפל. הלכתי להורי בכפר אחר ולא היה להם איך לעזור. נשארתי לבד בעולם ושרדתי״.

הלכנו קדימה לשעת המוות: ״הילדים עזבו, הבנות התחתנו, לא זוכרת אם מישהו נשאר. מתתי לבד ומסכנה. הייתה תחושת קורבנות חזקה שהחיים הם סבל, לא היה לי טוב בחיים האלה. היה כיף למות, להשתחרר מהגוף. לא רציתי לחזור לעוד חיים.״

אינטגרציה – תובנות מתוך הסשן וקישורן לנושא של הטיפול

הסרט הדרמטי שראתה סמדר עזר לנו לקבל פרספקטיבה על מצבה של בהווה. היא הגיעה ליחידת החיים הנוכחית עם החוויה הפנימית שלהיות אישה זה סבל. הבנו שהשורש עמוק יותר מכפי שחשבנו, דרך הסיפור שעלה סמדר התחברה למעשה להיסטוריה הנשית בכללותה, שצברה במשך דורות על גבי דורות אלימות, כפייה, שעבוד ופגיעה בערך העצמי. התיקון, אם כן, הוא כפול ומכופל, או במילים אחרות נושק למישור האישי כמו גם למישור ההיסטורי: סמדר מבקשת לרפא את פצעי נשיותה דרך חוויה מתקנת של יחסים שיוויוניים ומלאי אהבה, חמלה וכבוד הדדי. היא חולמת על נשיות אחרת, שונה מזו שהייתה לה ב- 180 מעלות. את ילדיה היא תעשה מתוך חיבור רגשי אמיתי ולא מתוך לחצי החברה והמשפחה.

סמדר התקשרה אלי לפני זמן מה כדי לספר לי שכיום היא בזוגיות מוצלחת ואפילו יש מחשבות רציניות על ילדים. ביקשתי ממנה רשות לספר את סיפורה, שהוא למעשה סיפורן של נשים רבות, שבאו לתקן את עוולות העבר, ולחדש את יחסיהן עם המין הגברי, שגם נמצא בתהליך ריפוי משל עצמו. ריפוי של אישה אחת מהדהד עם תהליך הריפוי של נשים רבות שבאו הפעם לעשות עולם טוב יותר, רך יותר ומדויק יותר.

תודה לסמדר על השיתוף.