לשמור על המרכז

 האלמנט הקריטי ביותר בכל תהליך של חיפוש הוא לחזור לעצמנו. מדריך טוב יגלה למתייעץ את הכוח שלו לקבל החלטות באופן עצמאי במקום לתת לו קביים. כשאנחנו מאבדים את המרכז, אנו מאבדים את היכולת לסנן דעות של אחרים ועצות לא רלוונטיות. אז, קרקוע תהיה הפעולה הראשונה כדי להשיב את האיזון למערכת.

מתייעצת ביקשה את עצתי בנוגע למצבה הכספי.

היא נכנסה לחובות שהלכו וגדלו. סרקתי את האנרגיה שלה וראיתי שהיא לגמרי מחוץ למרכז שלה, שכן היא סופגת את ההשפעות מכל האנשים סביבה ללא הרף מבלי יכולת לסנן ולהגן על עצמה.

זה היה נראה לי הגיוני לאור העובדה שהיא דיברה על הניסיון שלה להסיר כישופים וחסימות המונעות ממנה לשפר את מצבה הכלכלי.

היא הלכה מהילר אחד לאחר בתקווה לנס. הסברתי לה שמצבה הרגשי הוא למעשה הסיבה ללופ שלה, והכישופים שהיא דיברה עליהם לא היו קללה שהוטלה עליה על ידי כוח מרושע, אלא האנשים סביבה והיועצים השונים שביקשה מהם עזרה ללא הרף.

כאשר אנו מאבדים את היכולת שלנו לסנן את הקולות סביבנו ולוקחים אותם פנימה, מפנימים אותם כשלנו, אנחנו הופכים לפצצה מתקתקת שעלולה להתפוצץ כל רגע.

במקרים אלה, כאשר מנגנון ההגנה שלנו מאפשר לאנרגיה סביבנו להשפיע על שיקול הדעת שלנו, הדבר הראשון שנוכל לעשות הוא לחדול מכל פעילות רוחנית שאנו עוסקים בה, ולהתמודד עם המציאות החומרית שלנגד עיננו.

חוסר היכולת להתכנס ולחפש כוח מבפנים עשויה לנבוע בילדות כאשר אחד ההורים דרש את תשומת לבו המתמדת של הילד, ואילו ההורה השני התעלם ממנו לחלוטין או שלא היה נוכח בחייו. ההורה שנשאר הופך לקורבן ואילו זה הנעלם קיבל גרסה דמיונית ואידיאליסטית כדי לפצות על החסך.

פעמים רבות, אותו הורה תלותי תפעל את ילדו מבלי לבקש דבר באופן ישיר, אבל ילד רגיש חש את הוריו ברמה טלפתית, והמנגנון ההישרדותי דוחק בו לתקן את הבעיה ולרצות את ההורה שסובל. הדפוס המשותף שולל למעשה מן הילד את היכולת לפתח שיח פנימי ולהחבר למרכז של עצמו.

מאוחר יותר בחיים, הוא עלול לחפש אחר בן זוג שיוכל לטפל בו בעודו כבול לאישיות ילדותית שאורבת מעבר לפינה ומחכה להשתלט על הקשר. הילד הפנימי לא מפסיק לשאול: ״מי אני?״, וכמובן שבן הזוג אינו מסוגל להשיב לו על השאלה הזו, מה שמוסיף לתסכול ולתחושת החוסר אונים.

לקחתי בחשבון את כל המידע הזה וייעצתי לה להפסיק לשלם למדיומים שונים ולהתחבר מחדש לכוחה.

ואולם, היא היתה במצוקה כזו גדולה שגישת המודעות העצמית לא היתה אופציה. היא הייתה זקוקה לסם הרגעה.

אז כתבתי לה שיר קצר כדרך לתקשר עם התתמודע שלה ולגייס אותו לתהליך הריפוי.

זה הולך ככה:

המים זורמים

איפה הגשם מפסיק

אל תסירי את מבטך

אמרתי לה שאם היא יכולה להרהר בשיר, יש סיכוי טוב שהבעיה הכספית שלה תיפתר.

אהבתם? שתפו את הפוסט

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

זוגיות

הגיע הזמן לדבר על חרדה גברית

חרדה גברית היא תופעה שעולה שוב ושוב במערכות יחסים אבל נראה שלא מדברים עליה מספיק או מודעים לאופן שבה היא עלולה לנהל את חייהם של גברים רבים – וכתוצאה משפיעה על מערכות היחסים שלהם.

קרא עוד »
סגירת תפריט