המסע אל הזוגיות

שאלה על זוגיות - איך אפשר למצוא בת זוג שתתאים לי בכל הרבדים?

״בנושא הזוגיות השאלה שמטרידה אותי במיוחד היא איך מצליחים לשלב במציאת בת הזוג, גם התאמה מבחינת ערכים, עקרונות, השקפת עולם וגם משיכה, מציאת חן ומתח מיני. נדמה כי יש פער בין הרצונות, מאוד נדיר לדעתי למצוא מישהי שמשלבת את שניהם ומתאימה לנו ונאלצים לבחור חיים "מסודרים" עם אישה יותר משכילה, איכותית, נוחה וכ"ו על חשבון תשוקה, אהבה, כיף, עניין… מאמין שגם אצל הנשים זה כך״

שאלה מורכבת ומעניינת מאוד של יואב, בן 36, ששואל אותי לגבי זוגיות. 
יש פה כמה פרמטרים ששווה להתייחס אליהם.

1. *על ההבדל בין שלם למושלם*.

אחת המסקנות המאתגרות וכואבות שאנו צריכים להגיע אליה במסע הזוגי היא שאין דבר כזה מושלם.

מאיפה מגיע הרצון למושלמות? בעיקר משני מקומות עיקריים.

הראשון הוא מקום ביקורתי; אנחנו מחפשים חוסר שלמות בתוכנו ומכאן שבבני זוג שאנו פוגשים.

הבחינה המדוקדקת כלפי חוסר מושלמות שבתוכנו מביאה אותנו למקום של פחד אל מול הכניסה לאינטימיות – איפה שיכולים לחשוף את החוסר מושלמות שלי או במילים אחרות את הפגמים, נקודות תורפה שבאות לידי ביטוי נחיתות וחוסר ביטחון.

לכן, בעיקרון של השלכה, אנחנו נכנסים לקשר ומייד מזהים את הנחיתות אצל האחר, סוג של מנגנון הגנה מפני פגישה עם המקומות האלה בנו.

האחר לא מספיק מכל מיני סיבות, תמיד יהיו כאלה. חשוב להבין שמה שיושב מתחת להתנהלות הזו הוא פחד מלעשות טעות, אנחנו מופעלים על ידי אמונה שאומרת שעל טעויות משלמים מחיר כבד.

נכנסים לקשר הלא נכון כיביכול והסכנה היא שלא תהיה משם דרך יציאה. החוויה של האין מביאה אותנו להימנע מלבחור במישהו או מישהי שהם פחות ממושלמים.

כי אם הוא לא מושלם מה זה מעיד עליי? 
איך ארגיש אם אבחר בו /בה בחירה שלמה והיא תתגלה כטעות? 
חווית הנחיתות תהיה גדולה מנשוא, לכן הרבה פעמים נעדיף להימנע מהכאב הזה.

המקום השני שמביא את הרצון למושלמות הוא הפנטזיה.

יש לנו בראש רעיונות ותסריטים מאוד ורודים אודות זוגיות ואיך היא צריכה להיראות. אנחנו מדמיינים את הנסיכה או את האביר, כשבפועל, המציאות לעולם תתגמד אל מול הפנטזיה בראש.

בציר הזה נפגוש הרבה אנשים שהם מתאהבים כרוניים, הם ידווחו לא פעם על שפגשו באהבת חייהם ואחרי שבוע עד שלושה חודשיים הבועה הזו מתפוצצת, והמציאות מגיחה פנימה.

הבחירה בפנטזיה היא הבריחה ממה שהמציאות עלולה להביא; כאב, אכזבה, לבדות, נטישה וכו׳. יותר בטוח להישאר באזור הפנטזיה ולהימנע.

שני הטיפוסים האלה – הביקורתי והפנטזיונר אמנם שונים אחד מן השני מבחינת אופי אבל ההימנעות שלהם דומה.

שניהם צריכים ללמוד לקבל את החלקים הלא מושלמים, ראשית בתוך עצמם, ואז הם יגלו חמלה כלפי המקומות האלה גם בבן או בבת הזוג.

הם צריכים ללמוד להתפתח מתוך האין אל היש, אל חווית המספיק ולהתעלות מהרצון למושלמות לרצון לשלמות. ושלמות מושגת דרך חוויה של אהבה עצמית אל תוך קשר זוגי, שם שני בני הזוג מתפתחים יותר ויותר אל מי שהם ומתרחבים בשדה המשותף.

שאלות שיכולות לעזור בשלב הזה:
״מה החלקים שבי שלא הייתי רוצה לחשוף בפני בת הזוג?״
״מהן התכונות שדוחות אותי אצל בן הזוג?״
״מהן התכונות שקיימות בי שההורים שלי התלוננו עליהן בילדותי?״
״האם הגעתי לחיים הייתה ״טעות״ של הוריי?״ 
״האם הייתי ילד.ה מתוכנן.ת?״
״האם אחד מהוריי חש אכזבה מההורה השני?״

2. *קונפליקט בין ארכיטיפ הקדושה לארכיטיפ הקדשה*.

בפסיכולוגיה מדברים על קושי שגברים רבים חווים בשילוב בין דמות המאהבת, כלומר האישה אליה הגבר נמשך מינית לבין דמות אם ילדיו, איתה הוא בוחר לחיות את חייו בשותפות.

כאשר ישנו פיצול שכזה נראה את הקושי של הגבר להרגיש תשוקה לבת זוג במערכת יחסים ארוכה ומחייבת. אותו גבר ישתוקק לראות את בת זוגו כאישה מושכת וסקסית אבל הוא חש שם מחסום גדול מדי ומוצא את עצמו נמשך לנשים אחרות מחוץ לקשר. הדפוס הזה יוצר תסכול מאוד גדול שחוזר על עצמו שוב ושוב בכל מערכת יחסים.

בפסיכו-אסטרולוגיה אנחנו נזהה את הדיאלוג הזה במפה של גבר בין הונוס שלו שמייצגת את דמות המאהבת, כלומר את סוג הנשים (מבחינת תכונות אופי, מראה, סגנון וכו) שהוא נמשך אליהן אל מול הירח שמייצג את האישה איתה היה רוצה להקים משפחה.

אם שתי הפלנטות הללו נמצאות במזלות דיסהרמוניים אחד לשני בעל המפה ירגיש את האתגר לחבר בין שתי הדמויות ולייצר מערכת יחסים מספקת.

אז נמצא למשל שישנו פיצול בין דמותה של אישה איכותית ומשכילה, אישה לחיים, לבין אישה תשוקתית שכיף איתה, אבל איתה לא עושים ילדים. המבנה הנפשי לא מכיר את החיבור בין שני הקטבים ולכן העבודה היא ליצור חיבור מודע ביניהם; ראשית בתוך עצמו, ואז בחוץ עם הנשים שהוא פוגש.

כשמתבוננים בחוויה מבחינת אובייקטיבית קל יותר לראות מתי היא מפעילה אותנו, מתי אנחנו מפסיקים להרגיש משיכה על רקע רגשי, ומשנים את נקודת המבט מהחוץ לפנים ומתחילים להתבונן מהפנים לחוץ.

שאלות שיכולות לעזור בשלב הזה:
״איך אתה יכול לגייס את דמות המאהב שבך בקשר הנוכחי?״
״האם את יכולה לעלות תסכול שאת חווה אל מול בן הזוג?״
״מה קורה לך כשישנה תנועה פנימה לאינטימיות – האם אתה חש כיווץ או התרחבות?״
״מה יעזור לך לפתוח את הלב עוד קצת מול בן הזוג?״

3. *מהרצון לקבל לרצון לתת.

בשביל להצליח לייצר מערכות יחסים אנו מוכרחים באיזשהו שלב להסכים באמת לראות את מי שעומד מולנו. החוויה הטבעית של כל אדם היא רצון לקבל משהו עבור עצמו; כולנו נשארים ילדים במובן מסוים.

נולדנו חסרי כל ותלותיים לחלוטין, ביקשנו לקבל אהבה, שייכות והכלה מדמויות ההורים שלנו, כל אחד בשפה שלו ובדרך שבה נעים לו לקבל את האהבה הזו. אז נוצר המשבר הראשון שהבנו שאנחנו לא הולכים לקבל את זה, לפחות לא כמו שרצינו.

החוויה החסרה הזו הולכת איתנו הלאה למערכות יחסים ומייד מושלכת על בן/בת הזוג. אנחנו מבקשים מהם באופן בלתי מתפשר שימלאו לנו את כל החסרים והצרכים, אנחנו רוצים לקבל מהםן דברים מסוימים כדי לחוש מלאים.

זוגיות היא שדה התפתחות מואץ שבו שני אנשים מסכימים ראשית לפתוח את הלב ואז גם את הפצעים ואותן חווית חסרות כדי שאלה יקבלו פעם ראשונה במה במרחב תקין ומקבל, ואז בתקווה גם ריפוי דרך ובעזרת האחר.

ואולם, זה לא מוריד מאיתנו אחריות להבין שזה לא באמת התפקיד של האחר לטפל ולרפא את הפצעים הללו; אנחנו עושים את עבודת הריפוי מול בן הזוג אבל לא בזכותו.

האחריות היא לגמרי שלנו למלא את החסרים האלה בכל דרך אפשרית עבורנו. בשביל לראות את האחר כפוטנציאל נקי שעומד בפני עצמו אנחנו צריכים להתאמץ ולראות מה אנחנו יכולים לתת לו, גם אם לזמן קצר, כדי שאנחנו נחוש מלאים דרך נתינה.

זו עבודה מאתגרת שכולנו צריכים לעשות בכל מרחבי החיים ולא רק בזוגיות. זה מתחיל בקשר הרומנטי וממשיך להורות והחוצה לחיים.

שאלות שיכולות לעזור בשלב הזה: 
״מה אני חושב שהיא צריכה לתת לי כדי שארגיש מלא?״ 
״איך אני יכולה לתת את זה לעצמי?״ 
״מה אני יכול.ה לתת לו.ה כדי לחוש טוב בגבריות/נשיות שלי?״

4. *תשוקה היא מסע שנבנה ומעמיק*

היא כמו רכבת הרים, לפעמים אנחנו למעלה, לפעמים למטה, אבל כל עוד יש חיבור רגשי אפשר לעורר את התשוקה מחדש.

לרוב אנחנו נכנסים לקשר והתשוקה בשיאה. אחרי זמן מה היא מתחילה לדעוך, לא פעם זה קורה מהר מאוד כשאחד הצדדים, בד״כ הגבר חוטף רגליים קרות וחש בעתה מכניסה למקום אינטימי יותר.

זה הרגע שמומלץ לנשום בו, לדבר על הקושי או החסם שמופיע ולנסות להתקרב שוב מתוך מקום מקבל. כל קשר יגיע לנקודת העייפות, אם לא נבהלים מזה ונשארים עוד קצת אפשר לגלות דברים חדשים.

אולם, אם מתבוננים בקשר רק ממקום של מה אנחנו מקבלים שם, תמיד נמצא שזה לא מספיק ונעבור לקשר הבא וחוזר חלילה.

שאלות שיכולות לעזור בשלב הזה: 
״איזו תכונה תעזור לי לעבור את המחסום?״
״איך אני יכולה לפתח שיחה שתביע את החששות שלי?״
״אילו כוחות או תכונות אני צריך להוציא מעצמי בנקודה הזו כדי להזרים אנרגיה מחודשת לקשר?״

שימת לב לארבעת הפרמטרים הללו תעזור עם הכניסה לשלבים המתקדמים יותר בקשר. כאשר הפוקוס מופנה פנימה ופחות החוצה, מתחילים להבחין שהסיפור שלנו במערכות יחסים משכפל את עצמו. ״כשתופסים״ את האוטומט בזמן אמת נוצרת אפשרות חדשה גם לבחור בנתיב אחר, מודע ונוכח יותר.

אהבתם? שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on print
Share on email

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

זוגיות

הגיע הזמן לדבר על חרדה גברית

חרדה גברית היא תופעה שעולה שוב ושוב במערכות יחסים אבל נראה שלא מדברים עליה מספיק או מודעים לאופן שבה היא עלולה לנהל את חייהם של גברים רבים – וכתוצאה משפיעה על מערכות היחסים שלהם.

קרא עוד »
סגירת תפריט