נס גדול היה פה

גם בשלהי 2017 הקונפליקט בין מדע לתודעה עדיין נוכח וקיים. מה שחכמי המזרח גילו לפני אלפי שנים, המדענים של היום מתחילים לגלות בתוך צלחות הפטרי שלהם. החיבור בין רוח לחומר טרם חדר לחלוטין לדעה המדעית הרווחת, אבל נסים ממשיכים לערער את הבסיס הידוע. מהי ההשפעה הקריטית של התודעה על הגוף ומהו כוח הריפוי של אהבה עצמית

יותר ויותר אנשים, בהם גם מדענים ואנשי רפואה, מבינים את הקשר הבל יינתק בין הגוף לנפש, בין החומר לרוח. יש לא מעט עדויות בעשורים האחרונים של אנשים שהצליחו להחלים באופן ספונטני ממחלות סופניות, ובראשן מחלת הסרטן, בזכות דיבור עצמי חיובי, הכרה במציאות רוחנית והרבה חמלה.

כששומעים על מקרים שבהם חולים החלימו באופן פלאי או התעוררו בפתאומיות לאחר תרדמת ארוכה, קשה שלא להישאר פעורי פה. חלק מהדיווחים האלה כוללים תיאורים של ביקור בעולם שמעבר, של התבוננות ממושכת מחוץ לגוף או של פגישות עם מדריכים רוחניים.

מעבר לאהבה עצמית

ברבים מהמקרים המכנה המשותף ברור – מה שריפא את המחלה היה שינוי קיצוני בתפיסת החיים ככלל והעצמי בפרט; הידיעה שהמצב הרגשי מעצב את המצב הפיזי. מכאן ההחלטה לוותר על גורמי הלחץ בחיים ולהחליף הלקאה עצמית באהבה ללא תנאי. עצם הבחירה בתדר של אהבה וקבלה חולל באותם חולים מבריאים התמרה רוחנית, מה שהביא לאיזון מחודש במערכת ובסופו של דבר להחלמה מלאה.

הרופאים מכנים תופעות מסוג זה "נס רפואי", מתוך אי-יכולת להגדירן באופן אחר, אבל ייתכן שאותם חולים יכנו אותן "נס". המשוואה נהפכת לברורה מתמיד – האדם אינו קורבן של נסיבות החומר, אלא הוא היוצר אותן מתוך עולמו הפנימי. המחלה, לטענת רבים, היא הדרך של הגוף לסמן לאדם שהוא הגיע לאין מוצא. בזכותה מוענקת לו הזדמנות לתקן את העוול ולשנות את תמונת המציאות שאינה משרתת אותו עוד.

בספרה הראשון "מתה להיות אני", רב מכר עולמי, מספרת אניטה מורז'אני על חוויותיה מתרדמת של 30 שעות, שנגרמה עקב מחלת הסרטן שהתפשטה בכל גופה. הרופאים ניבאו שחורות והיא עמדה מול אפס סיכויי החלמה. למרבה ההפתעה, היא התעוררה וכעבור כמה ימים לא נותר זכר למחלה בגופה.

בספרה החדש "גן עדן – כאן ועכשיו", מורז'אני מתארת את התובנות שהפנימה מאז אותו נס, ושמה את מבטחה בכוחה של האהבה העצמית: "השאלה היחידה שאת צריכה לשאול את עצמך כשאת מרגישה מובסת או אבודה היא איפה אני לא אוהבת את עצמי? איך אני יכולה להעריך את עצמי יותר? זה בדיוק מה שלמדתי בחוויית סף המוות שלי וזה בדיוק מה שריפא אותי".

עוד היא כותבת: "חוויתי חוויה חוץ גופית. זה מדהים כי הרגשתי חופשייה מהגוף ולא הרגשתי כלום חוץ מאהבה ללא תנאים".

חיבור לאנרגיית הבורא

ויאנה סטייבל, מורה רוחנית מארצות הברית, עברה תהליך דומה כשריפאה את עצמה מסרטן באופן מיידי. בדיעבד גילתה סטייבל שהריפוי התאפשר בזמן שפעלה מתוך גלי מוח תטא, במצב של ערות מלאה. היא הפעילה שוב אותה טכניקה שנים לאחר מכן כשהרופאים אבחנו אצלה אי-ספיקת לב, וגם כאן הצליחה להחלים במהירות.

השאלה שסקרנה את סטייבל הייתה: "כיצד ייתכן שהגוף שלי מחלים מהר כל כך?". שאלה זו הביאה אותה לחקור ולפתח את שיטת תטא הילינג, שבה אפשר ללמד כל מתרגל להאט את גלי מוחו ולהיכנס ל"מצב תטא". על פי השיטה, מצב זה מאפשר פתיחה של החושים האינטואיטיביים, ובאמצעותם אפשר לנהל דיאלוג בלתי אמצעי עם אנרגיית הבורא בכבודו ובעצמו, ומשם לבקש ולקבל ריפוי.

סטייבל מצאה שרגשות ואמונות משפיעים על מקור הווייתנו מהבחינות הגנטית וההיסטורית וברמה הנשמתית. על ידי כניסה לגלי תטא אפשר לאתר אמונות חוסמות ולהחליפן באמונות מקדמות וחיוביות. החיבור למקום של אהבה ללא תנאי, שמיוצגת על ידי הבורא, הוא הבסיס לאופי הטיפול, והוא מסמן את תחילתו ואת סופו של כל מפגש טיפולי. מתרגלים רבים יסכימו שהחסד של אנרגיה זו לבדו מהווה 50 אחוזים מהריפוי, אם לא יותר.

קיימים עוד אינספור סיפורים דומים על החלמות ספונטניות; רבים מהם עם קווי אופי דומים המתארים התעוררות לממד אחר של המציאות. נדמה שכדי לגלות אהבה עצמית מהי, אנו נאלצים להגיע למקומות לא פשוטים בחיים, לעתים עד כדי חוויות סף מוות.

ואולם, אותם אנשים שמצאו את כוחות הריפוי בתוכם "חזרו" מן העבר השני עם תחושת שליחות חזקה. הבשורה העיקרית בפיהם היא לחיות את הכאן והעכשיו, לנטוש את מטרות האגו ולאהוב את מה שיש, ובעיקר את מי שאנחנו. אין צורך להגיע לכדי מחלה נוראית, הם מספרים, הבחירה קיימת בכל רגע ורגע – כל שצריך הוא לשחרר את הדאגות המיותרות ולהתרכז בטוב שהחיים מציעים לנו.

אמונה יוצרת מציאות

לפני יותר מעשור, שחרר הביולוג ד"ר ברוס ליפטון לאוויר העולם את ספרו המהפכני "הביולוגיה של האמונה". ספר זה מסביר ומוכיח את הקשר בין חומר לרוח ואת ההשלכות שלו על החיים של כל אדם ואדם.

בשנת 1970, שעה שהעולם המדעי התייחס בחרדת קודש למחקר הגנטי, ליפטון היה עסוק במעבדתו בשיבוט תאי גזע. הוא גילה את מה שירעיד בהמשך את קירות האקדמיה הרפואית – אותם תאים, שהיו זהים מבחינה גנטית, מושפעים ומתפתחים בהתאם למידע שנקלט ומוזן מהסביבה שבה הם נמצאים. כלומר, איננו נשלטים על ידי הגנים שלנו, אלא הסביבה היא שדוחפת אותם לביטוי כזה או אחר.

20 שנה מאוחר יותר, התפתח הזרם המדעי אפיגנטיקה, שמשמעו "מעל הגנים". זהו שדה ידע חדשני שמראה, בין היתר, כיצד מערכות התודעה, האמונה והרגש משפיעות על האופן שבו מתממש הצופן הגנטי המולד. באמצעות שינוי אמונות שליליות הטבועות בנו, טוען ליפטון, אפשר להימנע ממחלות קשות כגון סרטן. איננו קורבנות של התורשה שלנו. הגנים שלנו אינם קובעים את עתידנו, ומה שיוצר את המציאות הפיזית שלנו הוא מצב התודעה שבו אנו נמצאים.

ד"ר ליפטון נותן את הדוגמה של מחלת הסרטן, שאינה מורכבת מגן אחד אלא נוצרת עקב שינוי של מספר רב של גנים שאנו יוצרים בעצמנו. מכאן עולה שאנו מסוגלים להפוך את התהליך על ידי שינוי מצב התודעה. ואולם, בתי ספר לרפואה ובתי חולים רחוקים עדיין מלשלב את הידע החדש באופן אינטגרטיבי עם הרפואה המערבית הקונבנציונלית.

לכן, באחריותו של כל אדם לדאוג לבריאותו לפי ראות עיניו, להיות סקרן לגבי שינויים פיזיים ורגשיים המתחוללים בתוכו, לקיים דיאלוג מתמיד עם עצמו ולשאול שאלות כגון: "מדוע אני מרגיש כפי שאני מרגיש?", "כיצד אני יכול להפחית את תחושת הלחץ בחיי?" ו"מה הגוף שלי מבקש שאני מסרב לתת לו?". ההתעקשות לחיות אורח חיים מיטיב, איש-איש לפי צרכיו, בכוחה למנוע מצבי אי-נוחות רבים, פיזיים ונפשיים.

יציאה מהארון המסורתי

חרדה ודיכאון נחשבים למגפות הגדולות ביותר במערב. השיח סביב יעילותן של תרופות נוגדות דיכאון גדל ועמו הספקות לגבי המניעים העומדים מאחורי המרשמים, הניתנים בקלות יתרה על ידי הרופאים, ללא אבחון מעמיק או בדיקת אפשרויות אלטרנטיביות פשוטות כגון פסיכותרפיה, ספורט ותזונה.

גם כאן עלינו לקחת אחריות ולגלות סקרנות לגבי מצבנו – אם אנו באמת זקוקים להתערבות כימית או שמא יש פתרון אחר זמין. ושוב, בלי להחליט איזו פעולה עדיפה, החשיבות מצויה באי-לקיחת דעה כזו או אחרת כתורה מסיני. הקשבה פנימה ופתיחות מחשבתית יכולות לספק תשובות רבות, ולא משנה באיזה נתיב נבחר, כל עוד נזכור לאהוב ולכבד את עצמנו בתהליך הריפוי.

נקווה שבעתיד הקרוב יותר ויותר מדענים ואנשי רפואה "יצאו מהארון המסורתי" ויסכימו להצהיר על היותם מרפאים אינטגרטיביים. אם יהיו מספיק מתנדבים אמיצים נוכל לראות שינוי מהותי במערכות הרפואה. לא רחוק היום, כך אפשר לקוות, שבו לא יימצא רופא שלא יכיר בכוחה של הנפש ובאפשרות לרפא את הגוף באמצעותה. מדענים ואנשי רוח יעבדו יחד בהרמוניה כדי למגר מחלות נוראיות מן העולם, ויפיצו חוכמה הוליסטית בלי לחשוש שהמוניטין שלהם ייפגע. עלינו רק להאמין בכך.

חומר עזר

"רק אני והסרטן שלי: ריפוי על ידי אהבה עצמית", מאיה נחום שחל, "כלכליסט", 8 בנובמבר 2017

פורסם במגזין ״חיים אחרים״, דצמבר 2017. 

אהבתם? שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on print
Share on email

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

מגזין חיים אחרים

סיכול ממוקד

יש כאלה שיודעים להוציא מהכוח אל הפועל. על פי רוב הם לא אנחנו. אנחנו מאוד רוצים, אנחנו שופעים רעיונות כרימון, יש המון דברים שאנחנו רוצים לעשות, אבל לא. ויש לנו תירוצים משכנעים מאוד (אותנו) וגם סיבות נסתרות מהעין לכך שאנחנו לא מממשים את הרעיונות, החלומות, הרצונות שלנו

קרא עוד »
סגירת תפריט