אהבה אנלוגית בעולם דיגיטלי

הטכנולוגיה שינתה את פני האנושות, שינוי שמתבטא גם בקשרים הבינאישיים. תחום הדייטינג והזוגיות השתנה לבלי הכר, ואת מקומם של השידוכים מפעם תפסו אפליקציות ואתרי היכרויות. ההיצע של בני זוג גדל לאין שיעור, אך עמו גדל גם הבלבול ואבדו האותנטיות והמסרים הבלתי מילוליים שמעבירים בני הזוג הפוטנציאליים. על היתרונות והחסרונות של הטכנולוגיה במערכות יחסים. ערים?

אם בדקתם את הטלפון החכם שלכם לפני קריאת הכתבה, סביר להניח שתעשו זאת שוב בעוד כשש דקות וחצי במקרה הטוב, ואם אתם משתמשים ממוצעים, תמשיכו לבדוק אותו עד 150 פעמים במהלך היום. כך מגלה מחקר עולמי מ-2013 שבחן את תדירות השימוש בגאדג'ט ששינה את פני ההיסטוריה. אצל רבים מאיתנו, מכשיר הסמארטפון הוא הדבר הראשון שאנחנו רואים בבוקר והאחרון לפני שאנו הולכים לישון. הטכנולוגיה חדרה לכל תחומי החיים, וחיינו מנוהלים דרכה ובעזרתה.

בהקשר הזה, מה שמעסיק חוקרים רבים הוא המציאות המשתנה בתחום מערכות יחסים. יותר ויותר אנשים מעדיפים מסרונים על פני שיחה, קל וחומר על פני פגישה. הקשב לזולת מוסח על ידי מראות וצלילים של מכשירים אלקטרוניים, התופסים שעות פנאי רבות שהוקדשו בעבר לחברותה. עולמם של הרווקים והרווקות מושפע מכך באופן ניכר, במיוחד לאור העובדה שחיפוש אחר בן זוג מתקיים כיום בעיקר במרחב הווירטואלי. אין ספק שהאינטראקציה הדיגיטלית מביאה איתה גם לא מעט כשלים ושזוגיות בעידן הטכנולוגי נראית אחרת לגמרי מבעבר. השאלה היא איך אנחנו מתנהלים בתוכה ומשמרים את הדברים החשובים לנו.

מותו של הצייד

"המגמה שמאפיינת את העולם היא שאיננו מתאמצים להשיג דברים כבעבר", מסבירה יעל מן שחר, חוקרת ומרצה בנושא השפעות הטכנולוגיה על האדם ואמנות הקשב. "בעבר, כשאדם היה צריך להשיג אוכל הוא יצא לצוד, ואילו כיום אנחנו לוחצים על כפתור. אותו עיקרון עובד גם בדייטינג. אם לא התאמצת מספיק כדי להשיג את הדייט, קיימת סבירות גבוהה שלא תעריך אותו ותמשיך הלאה. גם סף הריגוש עלה, ויש ציפייה בלתי מודעת שכבר ברגעים הראשונים של הדייט יהיה מרגש ומעניין. לפני 20 שנה, למשל, היה קשה יותר להשיג דייט ואם כבר השיגו אותו בדרך כלל נתנו הזדמנות לדייט השני".

מן שחר מחלקת את האדם בעידן הדיגיטלי לחמישה סוגי טיפוסים, המתאפיינים על פי מידת שימושם בטכנולוגיה – ממשתמש קל למשתמש מומחה או בשפתה של מן שחר "אווטאר". בחזרה לעולם הדייטינג; לא עוד גזע, דת, עדה או מזל אסטרולוגי – הפרמטר המהותי לבחירת בן זוג ולהצלחת הזוגיות הוא איזה סוג משתמש עומד מולנו. משתמשת קלה ומשתמש כבד סביר שלא יסתדרו. לעומת זאת, אם אווטאר יצא עם טיפוס דומה לו, הסיכויים שלהם להסתדר גדולים יותר.

מחקר של אוניברסיטת ביילור בטקסס משנת 2015 מצא כי "שימוש בלתי נימוסי" בסמארטפון פוגע בחברים, במשפחה ובמערכות יחסים. מתוך 145 מבוגרים שהשתתפו בסקר, 46.3 אחוזים מהם דיווחו כי בן הזוג נודד לנייד במהלך השיחה. יותר משליש ציינו כי התנהגות זו מתסכלת אותם, ורבע מהם ציינו שהיא יוצרת תסביכים וריבים.

מחקר של אוניברסיטת ברמינגהם שפורסם ב-2014 הביא נתונים דומים; למשל, 70 אחוזים מתוך 143 נשים שהשתתפו בסקר טענו כי המחשב והסמארטפון פוגעים בזוגיות שלהן. חלקן אף העידו כי בני זוגן בודקים את הפייסבוק במהלך ויכוח. התסריט השכיח ביותר היה נדידה של בן הזוג לטלפון בזמן שעות הפנאי המשותפות, כולל בחדר המיטות.

במחקר אחר, של אוניברסיטת אוקספורד מ-2013, נמצא כי בני זוג שמשתמשים במדיה דיגיטלית כאמצעי תקשורת בינאישית מסופקים פחות בחיי הנישואים שלהם. עובדה מעניינת ומטרידה עוד יותר היא שעל אף הקלות שביצירת קשר עם האחר, המחלה השכיחה ביותר כיום במערב היא בדידות, הנחשבת למגפה בעלת סיכון גבוה מזו של השמנת יתר ושוות ערך לסיכון הכרוך בעישון.

סם האהבה

70 אחוזים מהתקשורת הבינאישית מורכבים מרמזים בלתי מילוליים – אינטונציה, קשר עין, הבעות פנים ומחוות פיזיות. 30 האחוזים הנותרים הם המלל עצמו. כלומר, המסר ברובו אינו נמצא במילים כי אם בשפת הגוף. מדוע אם כן נוח לנו הרבה יותר באינטראקציה דיגיטלית?

ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות גולשים ברשת, טוענת שאנחנו יצורים חברתיים וזקוקים לקשר כדי לשרוד, אבל אינטימיות דורשת עומק וחשיפה. "גם אם איננו מודעים לכך, המוח שלנו עסוק ללא הרף בפירוש כוונת האחר ורגשותיו – מיומנות המתחילה להתפתח בגיל שלוש. עם הזמן, היחסים נהפכים ליותר ויותר סבוכים, והפעילות באותם אזורים במוח מתוגברת בהתאם.

"כשאנחנו מתקשרים במרחב הדיגיטלי, הממשק המיידי שמוחנו חשוף אליו הוא המסך, כך שאיננו נחשפים לכל המסרים הבלתי מילוליים המאפיינים אינטראקציה בינאישית. לכן, האזור במוחנו האמון על פירוש האינטראקציה האנושית עובד הרבה פחות קשה. איננו נדרשים להיות קשובים לרחשי הצד האחר, והאנרגיה המנטלית המושקעת בפירוש המסרים הבלתי מילוליים נחסכת מאיתנו. מוחנו פועל על פי עיקרון החיסכון באנרגיה, ולכן יעדיף את האינטראקציה 'הזולה' מבחינת משאבים קוגניטיביים".

ואולם, לחופש יש מחיר והבחירה הקלה מייצרת חסך רגשי שקשה לפצות עליו. מחקרים הראו שלחיבוק יש השפעה חזקה פי שישה מאשר לאימוג'י. מרגלית מסבירה: "כשאנחנו נמצאים במגע עם מישהו, וגם בשעת הלידה ובזמן ההנקה אצל נשים, מופרש הורמון אהבה בשם אוקסיטוצין. אימוג'י אינו מביא להפרשה של אוקסיטוצין, גם אם המסרון שקיבלנו חיובי מאוד. ההרגשה הטובה תימשך לזמן קצר בלבד ולא תהדהד כחוויה של חיבור שאנחנו כה זקוקים לה כדי לייצר אינטימיות".

"המסרונים הם תקשורת קלוקלת ועגומה – אנחנו משתמשים בפלטפורמה שנועדה למסרים מיידים למטרות חיזור", מוסיפה מן שחר. "מצד אחד, המוח מעודד אותנו לכתוב מסרונים מפני שבמצב זה הוא מתאמץ כ-70 אחוזים פחות ממצב של שיחה רגילה; מצד שני, המוח אינו מצליח להבין את המסר שהתקבל על גבי המסך מכיוון שחסרים לו 70 אחוזים מהמידע. בשלב זה המוח נוטה לעשות טעויות רבות בפרשנות. אנחנו תופסים את ההתכתבות כיעילה מכיוון שהיא מאפשרת לנו עריכה עצמית, אבל היא באה על חשבון האותנטיות.

"למשל, גבר שואל בת זוג פוטנציאלית אם היא רוצה להיפגש מחר. התגובה האוטומטית שלה היא: 'כן, בטח', אבל היא מתקנת ורושמת: 'נשמע טוב' והגרסה הסופית היא: 'יש מצב'. מכיוון שאיננו יכולים לשמוע את האינטונציה בקולו של בן הזוג, אנו עלולים לפרש את המסר באופן שגוי ואף שלילי.

"קצר בתקשורת מביא גם ליצירת פנטזיות ולפער בציפיות, מה שמוביל כמובן לאכזבה. צריך להבין ששליחת מסרון אינה נחשבת למאמץ, ושמסרון לעולם לא ישתווה לשיחת טלפון מבחינת ההשפעה על האחר".

תהליך אבולוציוני

שרי טרקל, מחברת רב המכר "Alone Together", מציגה בספרה נתוני מחקר בן 15 שנה בתחום השלכות הטכנולוגיה על התקשורת האנושית. היא מדברת על החרדה מלהיות לבד; אנחנו כה חוששים מהרגעים "המתים" של החיים, עד שאנו ניגשים לטלפון בכל רגע פנוי, אפילו בזמן המתנה ברמזור אדום. באופן אירוני, הפחד מבדידות הביא אותנו לבידוד חברתי – נוצר מצב שבו איננו מעריכים באמת את האחר אלא משתמשים בו כדי לתמוך באני השברירי שלנו.

"בלי היכולת להיות לבד", טוענת טרקל, "נמצא את עצמנו יותר לבד". הפגיעות שלנו מוגנת על ידי מסך שדואג להזכיר לנו את האפשרות לברוח לכל מקום אחר, מלבד זה הנוכחי. יש לכך השפעה ישירה על זוגיות, שכן איך נצלח קשר אינטימי אם קשה לנו לבלות עם עצמנו?

"עולם הזוגיות והדייטים עבר תהליך אבולוציוני", מספרת ד"ר סוזי קגן, מטפלת זוגית ומשפחתית ובעלת המרכז לטיפול נפשי ורגשי בילדים ובמבוגרים. "בעבר הסתמכנו יותר על שידוכים; הסביבה וחברים נהגו לשדך זה לזה. כיום, בעקבות אפליקציות ואתרי היכרויות, נהפכנו לעצמאים בשטח ויש פחות סיוע מהסביבה.

"היתרון הוא שאנחנו יכולים להישאר דיסקרטיים בעוד בשידוך אנחנו צריכים לתת דין וחשבון לחבר המשדך. אם בן או בת הזוג לא היו לטעמנו, היינו עלולים להרגיש שיפוטיות מהסביבה. כיום יש פחות לחץ. בד בבד, אזורי הסכנה גדלו, ואנחנו פוגשים זרים מוחלטים, מה שמייצר מצבי פגיעה גדולים יותר.

"ההיצע רחב ויש הרבה פחות מאמץ סביב הדייטינג. משקיעים יותר בבחירת התמונה ופחות במפגש עצמו. גם גיל הנישואים עלה ל-35-30, אבל לא רק בגלל שאיפות קרייריסטיות אלא מכיוון שהזוגיות נהפכה למורכבת יותר. ככל שמתבגרים יכולת ההתפשרות מצטמצמת, ולכן קיים איחור ביצירת קשרים ארוכי טווח. מטופלת בת 25, למשל, פסלה גבר כי הוא שלח לה ווטסאפ במקום להתקשר. מטופלת אחרת ביטלה דייט כי הגבר התעקש לבוא לאסוף אותה והיא קטלגה אותו כ'סטוקר'. דחיות מהסוג הזה הביאו לירידה בדימוי העצמי. לא פעם אנשים שואלים את עצמם: 'מה לא בסדר איתי?'".

לטענתה של ד"ר קגן, המגמה משפיעה על כל ממדי התקשורת הבינאישית, כולל הורות, זוגיות וחברות. רמת האינטליגנציה הרגשית נמצאת בירידה, ובתוכה היכולת לבטא רגשות במילים. נוצר חסך רגשי מהותי שבני זוג מחפשים לו השלמה מבחוץ. עובדה זו יכולה להסביר את הדיווחים על שיעור גבוה של אחוזי הגירושים או הבגידות בתוך הנישואים. ד"ר קגן מדגישה כי בגידה אינה חייבת להיות פיזית, שכן בגידה רגשית יכולה להתרחש באמצעות שליחת מסרונים ומחיקתם, מה שמאפשר לבגוד לאורך זמן.

"רוב האנשים מודעים לכך שהטכנולוגיה פוגעת בהם, אבל זה בלתי נשלט. אני עובדת עם זוגות על דחיית סיפוקים ומתווה איתם כללים ברורים בסגנון 'עשה ואל תעשה' בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיה. אני נותנת להם שיעורי בית; פעם בשבוע לנתק את כל המכשירים ופשוט לדבר. לגבי אונליין דייטינג, אני מציעה לבדוק אפשרות להמיר אינטראקציה דיגיטלית במפגש פנים אל פנים, ולתת הזדמנות להמשכיות הקשר".

עבודה לכל דבר

דורית, 39, הייתה רשומה לשתי אפליקציות היכרויות. הייתה לה מטרה ברורה – להכיר גבר ולהקים משפחה. מבחינתה זו הייתה עבודה לכל דבר.

"במשך שנתיים הייתי בהמון דייטים. השתדלתי לצאת לדייט אחד בשבוע לפחות. דחפתי לקדם כל התכתבות לשיחה אחת לפחות לפני פגישה. רוב הגברים נשארים ברמת ההתכתבות; זה קל יותר ומחייב פחות כי להתכתבות אין תאריך תפוגה. גם אני נפלתי לייאוש ולאמירות כגון 'לא נשארו גברים נורמליים'. זו רכבת הרים עם יותר אכזבות מהצלחות".

דורית פגשה את בן זוגה דרך אפליקציית טינדר וכיום יש להם ילדה כבת שנה. "אני מכירה הרבה זוגות שהתחתנו לאחר שהכירו אונליין. במקרה שלי שמתי לעצמי מטרה ומה שעזר לי הוא ההתמדה. השתדלתי לא לפסול בשלבים הראשונים או ליפול לסטיגמות כי בסופו של יום תמיד יש הפתעות. מה שעוד עזר לי הוא כניסה לפרופורציות ועבודה על אורך רוח. הדחייה לא מפילה לקרשים כמו בהתחלה; זה כואב, אבל ממשיכים הלאה.

"השאלה בעיניי אינה אם להשתמש באפליקציות היכרויות או לא, אלא איך. עבר העידן של להכיר 'בדרך הטבעית', לטוב ולרע. אין ספק שהתהליך נהפך לקשה יותר. הרבה אנשים מתקשים לבחור בגלל האשליה שההיצע הוא אינסופי ושהדשא של השכן ירוק יותר. בסופו של דבר, מי שמוצא זוגיות הוא מי שהבין שאין מושלם ושההיצע מוגבל, על אחת כמה וכמה אם את אישה שגילה הוא יותר מ-35".

עודד, 45, עוסק בתחום ההשקעות. הוא התגרש לפני ארבע שנים, אך את הטינדר ואת אוקיי קיופיד הוא גילה רק באחרונה.

"בתקופה הראשונה אחרי הגירושים חברים עדיין משדכים לך. אחרי שנה וחצי זה די ממצה את עצמו. האפליקציות מאפשרות חלופה, רק שצריך לעבוד בזה כדי שזה יעבוד. בהתחלה זה יצר אצלי הרבה אופטימיות; אתה יכול לבחור בין עשרות נשים ואם אתה נראה טוב זה קל, ואכן פנו אליי עשרות נשים. זה עשה לי נעים אף שלא ממש רציתי לצאת. התכתבתי איתן אבל לא יזמתי שום דבר. זה היה יותר כבידור וטפיחה לאגו, בעיקר כדי לא להיות לבד".

עודד שילם לשתי האפליקציות, מה שמעלה את הסיכויים להכיר יותר נשים. "לשחק באפליקציות בלי לשלם זה כמו ללכת למסעדה ולהזמין רק מים. אם אתה עושה משהו אז עד הסוף; צריך להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותך כדי להפיק את המיטב. החלטתי לעבוד בזה; חקרתי מה לכתוב ואילו תמונות לשים, בדקתי מה עובד ומה פחות.

"אם אתה מתמקד במשהו הוא יקרה. לעומת זאת, אם אתה ניגש לשם ממקום של בדידות ומעלה שתי תמונות גרועות – זה רק יחזק את האומללות ואת הדימוי העצמי הנמוך שלך. נכון, זו פלטפורמה שעובדת על חיצוניות, אבל לכולם יש תמונות טובות יותר מאחרות וכמעט כל אחד יכול לכתוב משהו שייכנס ללב".

עודד מספר שהוא אינו פעיל עוד באפליקציות מכיוון שהוא נמצא בזוגיות חדשה, ולא, הם לא נפגשו אונליין.

ערן, רווק בן 35 העוסק בתחום הפיננסי, רשום באתר היכרויות לאקדמאים. "אתרי היכרויות הופכים הכול לנגיש יותר, אבל גם מנציחים את תופעת הרווקות, בעיקר בתל אביב. בקליק אחד אתה חוזר למאגר של בני זוג פוטנציאליים. במידה מסוימת זה גורם ליותר נזק. בעולם האינסטנט, רושם ראשוני חשוב מאוד, ולכן אתה מחויב בתמונת פרופיל טובה ובשורת מחץ. איש אינו חושף נקודות חולשה, אלא רק משווק את התכונות הטובות. בהתחלה חשבתי שאם אני מספר על עצמי בכנות זה יקנה לי נקודות זכות כגבר מהימן, אבל במהרה גיליתי שלענווה ולצניעות אין מקום במשחק הזה.

"התכתבויות דורשות מיומנות שלא הייתה נחוצה בעבר. למשל, בעיניי, אם אני מגיב מהר אני משדר רצינות, לכאורה תכונה שתעזור לי למצוא זוגיות. בפועל, אצל הרבה בחורות זה נתפס כלא סקסי. במילים אחרות, אתה חייב ללמוד איך לשחק את המשחק.

"ווטסאפ ופייסבוק הפכו לשלב הביניים אחרי האתר ולפני טלפון ופגישה. מניסיוני, בחורות אינן ממהרות להגיע לשלב הזה או 'לעבור כיתה'. המדיה החברתית היא כמו מרכזי הערכה מודרניים של שוק הרווקות. כיום, להתחיל עם בחורה בבר זה כמו ללכת לריאיון עבודה בלי קורות חיים".

יחסינו לאן

הקשר האנושי משנה את פניו במהירות האור; אנחנו מחפשים קיצורי דרך, והקשב שלנו טובע במצולות הטכנולוגיה. המכשירים האלקטרוניים נהפכו לחברים קרובים, שכן בניגוד לבני אדם, הם תמיד עומדים לשירותינו.

הסרט "Her" משנת 2013 מתאר עולם שבו אנשים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, חלקן רומנטיות, עם מערכות הפעלה וירטואליות. סדרות כגון "Westworld" או "Humans" הרחיקו לכת אף יותר בהציגן ישויות בעלות בינה מלאכותית שנוצרו במטרה לשרת את המין האנושי. הדינמיקה בין שני העולמות מתערערת כשאותן ישויות מפתחות מודעות עצמאית. עוד סדרה מוכרת שעוסקת בהשפעות הטכנולוגיה היא "Black Mirror", המציגה עתיד עגום למדי, שבו טכנולוגיה מאפילה על האנושיות.

ייתכן כי העתיד שמצטייר בסרטים קרוב יותר מאי פעם. ביפן, למשל, לפחות שליש מהצעירים מתנזרים מיחסי מין וחמישית מהם אפילו לא יצאו לדייטים. אחת התופעות הרווחות היא אנשים, בדרך כלל גברים, שמעדיפים לנהל מערכת יחסים עם בובה או עם דמות וירטואלית מצוירת. לאור המציאות המורכבת והחדשה, ממשלת יפן נאלצת לארגן ולממן לאותם צעירים מסיבות שידוכים כדי לעודד ילודה.

עם זאת, קשה להתעלם מיתרונות הטכנולוגיה בכל הקשור להיכרויות רומנטיות. אנשים שבעבר לא היה להם סיכוי להכיר נפגשים במרחק של לחיצת כפתור. התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן; אחוז לא קטן מהם פוגש בני זוג וחלקו אף מקים משפחה. האם מדובר במזל או בהלך רוח? חוקרי השפעות הטכנולוגיה ומטפלים תמימי דעים בנוגע לדרך להגיע לאיזון, והיא, כמו במקרים מורכבים אחרים, מודעות.

"הטכנולוגיה היא הדבר הכי טוב שקרה לנו, אבל אנשים משתמשים בה באופן לא נכון, ממש כמו עם סוכר, מלח או סמים", מסכמת מן שחר. "בני נוער בגילים עשר עד 15 אינם מכירים מציאות בלי טלפון, וחוויית הזוגיות שלהם תמשיך להשתנות בהתאם. ייתכן כי בעתיד הלא רחוק נחיה בעולם שבו יהיה מקובל לבחור בנישואים פתוחים או בהורות משותפת. כשמכירים את הנתונים ואת ההשלכות של הטכנולוגיה על חיינו, אפשר לבחור באופן מודע מה נכון לנו ומה פחות".

באותו אופן שבו אנחנו מאמנים ומפתחים כושר גופני, אפשר לשפר יכולות קשב, סבלנות וכישורים חברתיים. הטכנולוגיה אינה הולכת להיעלם, והיא רק תלך ותשתכלל.

ואולם, נפש האדם אינה משתנה במהירות כזאת. כל אדם באשר הוא אדם מחפש חום, חיבור ואהבה. לכן, עלינו להיות עם היד על הדופק ולהתעקש לייצר את התחושות האלה באמצעות פגישה, שיחת עומק, מגע מקרקע והכלה של האחר. כך נוכל להמשיך ליהנות מהנוחות שהטכנולוגיה מציעה, ובו בזמן לשמור על אנושיות הכוללת קשרים קרובים, מספקים ומפתחים.

*שמות המרואיינים שאינם אנשי מקצוע שונו כדי לשמור על פרטיותם.

 הכתבה פורסמה במגזין ״חיים אחרים״, גיליון פברואר 2017.

אהבתם? שתפו את הפוסט

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

מגזין חיים אחרים

להיות עם מה שיש

רבים מאיתנו בוחרים להימנע מרגשות "שליליים" כגון חרדה ודיכאון ומעדיפים להדחיק אותם או לקחת כדור. ואולם, הרגעים הקשים של הצפה רגשית הם הזמנה לחוויה עמוקה

קרא עוד »
מגזין חיים אחרים

קרוב רחוק

כל מהפכה באנושות הביאה עמה תמורות לצד הרס הקוד הישן. חדירת הטכנולוגיה לכל פן בחיים דוחפת אותנו לחשב מסלול מחדש ולנסות לחזור לאיזון עם עצמנו

קרא עוד »
סגירת תפריט